רסיסי חלום

לזכרו של ריצ'רד לייקין

ריצ'רד לייקין נולד ב29 ביוני 1939 לעטל ולאהרן והיה אח לארווין. הוא גדל בארצות הברית, בניוטון מסצ'וסטס, וסיים לימודי תיכון בבית ספר שם. בבגרותו עבר ריצ'רד למדינת קונטיקט, שם עסק כ-16 שנה בחינוך כמורה וכמנהל בית ספר יסודי. הוא נישא לקרן, ולבני הזוג נולדו שני ילדים, מיכה ומניה.

ב-1984 עלה עם משפחתו לישראל, אחרי שזמן מה לפני כן הם הגיעו לחופשה בארץ והחליטו שזה המקום המתאים להם. המשפחה התיישבה בירושלים. גם כאן עסק ריצ'רד בחינוך. בין השאר, הוא העביר שיעורים פרטיים באנגלית עם רעייתו למאות ילדי ירושלים בחוגים שהתקיימו אחרי הצהריים, באווירה לימודית מיוחדת ומהנה. הוא אף פרסם ספר שנושאו חינוך מתוך אהבה: ."Teaching as an act of love"

ריצ'רד לייקין ז"ל

לאורך כל שנותיו הבוגרות בארצות הברית, היה ריצ'רד פעיל לקידום זכויות האזרח. בין השאר, השתתף ריצ'רד במאבקי זכויות האזרח בתקופת מרטין לותר קינג ובהקמת פרויקט של הסעת ילדים מעוטי יכולת מהעיר למחנה קיץ שהקים. גם בארץ המשיך ריצ'רד להיות מעורב בפעילויות למען זכויות אדם, אהבה ודו-קיום בין יהודים לערבים.

ביום שלישי, ל' בתשרי תשע"ו (13 באוקטובר 2015), עלו בבוקר לקו 78 בירושלים, שעבר באזור ארמון הנציב, שני מחבלים תושבי ג'בל מוכבר הסמוכה ופתחו ביריות אל עבר הנוסעים. המחבלים רצחו שני אנשים ופצעו נוסעים נוספים ביריות אקדח ובדקירות סכינים. ריצ'רד, שישב באוטובוס, נפצע קשה בפיגוע והועבר לבית חולים הדסה בעין כרם במצב אנוש, ובמשך שבועיים נלחמו הרופאים על חייו, בלא הצלחה. ריצ'רד נפטר בי"ד בחשוון תשע"ו (27 באוקטובר 2015) והניח אחריו אישה, שני ילדים ושמונה נכדים.

כחודש אחרי מות ריצ'רד, קיים ארגון "תג מאיר: אור במקום טרור", שבו היה ריצ'רד פעיל, ערב לזכרו בהשתתפות אנשי ציבור ואנשי דת יהודים, מוסלמים ונוצרים. כעבור כשלושה חודשים השיקה קהילת "כל הנשמה" של התנועה ליהדות מתקדמת, שבה היה ריצ'רד חבר, את החוברת "שנאה היא לא אופציה" המוקדשת לזכרו – חוברת מאמרים שהם בבחינת קריאה לחיים משותפים ולמאבק בגזענות בישראל.

(מתוך האתר לזכר האזרחים נפגעי פעולות האיבה)

עידו ורדי, לין פוליאק, אסף בן הרוש, מעין צוריאל וענבל אוחיון מסטודיו פוינק  מספרים על הסרט שיצרו, "רסיסי חלום":

הבחירה בסיפורו של ריצ'רד לייקין היתה לנו טבעית מאוד כיוצרים, שכן מדובר בסיפורו של איש חינוך, אקטיביסט, לוחם צדק אמיתי, שסופו נראה כמעט ציני ביחס לפועלו. הבחירה בריצ'רד, שנרצח בגיל מבוגר, נבעה מהרצון להציג רבדים עמוקים יותר באובדן ובשכול הישראלי, החוצה גילים.

היה לנו ברור שמסעו הארוך ורצוף התחנות צריך להגיע למסך מסוגנן, עשיר ויזואלית, ושעולם הדימויים צריך להעביר את איכויות העשייה של ריצ'רד.

המסע האחרון של ריצ'רד באוטובוס מדמה את הרעיון שעומד מאחורי "חיים שרצים לפני העיניים שנייה לפני המוות", והוא מוצג כזיכרונות אסוציאטיביים שעולים בראשו של ריצ'רד בזמן נסיעתו האחרונה וחושפים לקהל הצופים את תחנות חייו.

את המציאות הישראלית וההווה הקשה כל כך בחרנו להציג בצבעי שחור-לבן אל מול הזיכרונות והעולם האישי של ריצ'רד, שקיבלו צבע ותום, כמו פועלו הבלתי פוסק של ריצ'רד לחינוך ולשלום. כשעיצבנו את הסביבה ואת הקומפוזיציות, ביקשנו להכיל את המציאות הישראלית, האישית והחברתית של ריצ'רד. כל אחד מהעולמות האלה זכה לתחקיר ולטיפול מסור,שנועד להעביר את האווירה של אותה תקופה.
 

במבט כללי על הסרט, ניסינו להעביר תחושה של אדם שחי חיים שלמים ומלאי משמעות. בחרנו להשאיר את הסיפור הלא פתור של ריצ'רד מול אמו כדי להציג את העדינות והאנושיות והמחיר  שהיה עליו לשלם כדי להגשים את חזונו האישי.

ההיכרות עם סיפורו הנדיר של ריצ'רד באה עם אחריות גדולה מבחינתנו: כיצד להציג את אירוע הרצח בפיגוע שנאה אכזרי של אדם אוהב אדם הרואה את כולם שווים, בלי שהפרדוקס הזה יעיב על מורשתו ועל השקפת עולמו של ריצ'רד? אנחנו מקווים שהדרך שבה בחרנו לפרש ולהציג את סיפורו יעוררו את רגשותיהם של הצופים ויחברו אותם לדגם אחר של מנהיגות חברתית.
 

מן העיתונות,

ריצ'ארד ליקין - כתבה מתוך ערוץ 2 

מיזם הנצחה אמנותי, המפגיש אנימטורים וסיפורי זיכרון אישיים, על חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, בבית אבי חי 
כתבה מתוך אתר goodtimes

רסיסי זיכרון: פרויקט האנימציה שמשמר זכרונות מחיי חללי צה"ל 30.4.17 - כתבה מתוך אתר "סרט"

פנים. יום. זיכרון 2017 30.4.17 - מאמר מתוך "שוליית הקוסם"

חמישה סרטונים וגעגוע (ראיון עם יטבת פייראיזן-וייל) 2017 - מאמר מתוך אתר ה"במה"

זיכרון אבי חי 4.5.17 - מאמר מתוך JERUSALEM TIMES

בית אבי חי מציג : פנים. יום. זיכרון - מאמר מתוך  ירושלים נט. האתר הרשמי של רדיו ירושלים