הרים וגבעות

 לזכרו של רענן (רני) קוממי

רענן נולד ב-1980 במושב עמינדב, בן הזקונים של יקרה וזכריה, אח לשירית, לאיילת, לאורית ולאורטל. הוא היה נבון מאוד ומודע לכך שאינו יודע הכול, ולכן לא התבייש לשאול ולחקור. רענן היה התלמיד היחיד שנכנס כל בוקר לחדר המנהל כדי לקדמו בברכת בוקר טוב. בכיתות ו'-ח' למד בבית הספר הממלכתי-דתי מימון בקריית משה, ירושלים, ובט'-י"ב למד בתיכון אורט ספניאן שבעיר.

למרות התנגדותה של אימו, היה רענן, הבן היחד במשפחה, חדור מוטיבציה להתגייס ליחידה קרבית מובחרת. אחרי שעבר את הגיבוש לסיירת מטכ"ל, ויתר על שירות בסיירת והחליט שהוא רוצה להגיע לשייטת 13. מועמדותו לשייטת נדחתה בשל ליקוי בראייה. הוא החליט לעשות הכול כדי להגשים את החלום ובחר לדחות את השירות לאחרי הניתוח לשיפור הראייה. 

רענן (רני) קוממי. ז"ל

במהלך תקופת ההמתנה לגיוס מחדש, למד רני בשעות הבוקר שנת י"ג במגמת טכנאי אלקטרוניקה באורט ספניאן ועבד בשעות הערב כשליח ברשת המבורגרים. בכסף שחסך מימן לעצמו את ניתוח הלייזר בעיניים. בסכום שנותר הפתיע את אימו והודיע שקנה לשניהם כרטיסי טיסה ללונדון. רני ואימו נסעו לטיול בפרק הזמן שנותר לו עד הגיוס. שניהם נהנו מאוד, ורני הרגיש סיפוק אדיר על שהצליח לשמח את אימו.

במושב הצניע רני את עובדת היותו לוחם שייטת, ומייד כשהגיע הביתה, הסיר את מדיו "ועלה" על בגדים אזרחיים.

רני, שאהב מאוד אופנועים, הוציא רישיון לאופנוע 500 סמ"ק, ואיתו טייל רבות במדבר יהודה. כחובב ספורט אתגרי, התנסה בצניחה חופשית, בצלילה, בסנפלינג ובטיפוס הרים. בצעירותו שיחק כדורסל בקבוצת אליצור ירושלים. הוא גם אהב לקרוא ספרים, בעיקר ספרות של לוחמים, וכן לבלות עם חברים וללכת לסרטים.

ביום חמישי בלילה, 4 בספטמבר 2003, כיתרו חיילי הקומנדו הימי בניין רב קומות בשכם שבו התבצר בכיר החמאס מוחמד אל-חנבלי. כאשר החיילים סרקו את הקומה השלישית, פתח לעברם באש המבוקש. רענן הוכיח גבורה עילאית כאשר התעקש לפרוץ את דלת המעלית כדי למצוא את המבוקש במקום מסתורו, צעד ראשון במדרגות, ובחילופי האש, נהרג. בן 23 היה בנופלו, ביום ח' באלול תשס"ג (5 בספטמבר 2003). בן דודו, שוטר המג"ב מנשה קוממי, נהרג שנה אחריו בפיגוע.

 על קברו של רענן כתוב: "לוחם שייטת 13 האמיץ, הענו והאהוב, שחרף נפשו להצלת חבריו ועמו".

דבר היוצרת רון לוין: 

כאשר קראתי את סיפורו של רענן קוממי, נשבה לכיווני רוח הרפתקנית. החלטתי ליצור סרטון קצר שיאחד כמה סיפורים על רני, שאנקדוטה אחת לא מספיקה להקיף אותו, שיעביר את השמחה ואת הקלילות שחייכו אליי מבין השורות.

לנגד עיניי עלו שתי דמויות שהן אחת: הבחור המסעיר, חובב האופנועים והספורט האתגרי, לעומת הצעיר העדין שנהג ברוחב לב ובסובלנות כלפי כל הסובבים אותו. את שני צדדיו של רני בחרתי לבטא בעזרת הצגת שני עולמות שביניהם הוא מנווט: בעולם מציאותי יחסית, מתגלה לנו העיר ירושלים, כחלחלה וגשומה. 

רני הירושלמי הוא בחור נעים ומסור העובד כשליח ונוסע ברחובות העיר. חשוב לו למלא את כל שליחויותיו, גם כשזה לא-פשוט. כאשר רני השליח נתקל באתגרים, הוא סוגר את קסדת האופנוע ומייד מגייס את רני השני, ההרפתקן הרוכב בדרכים. סגירת הקסדה פותחת עולם פנטסטי של מקומות צבעוניים ואקזוטיים, שבו רני הוא רוכב אופנוע אמיץ היוצא למסעות מסעירים, מטפס, קופץ וצונח כדי להגיע למחוז חפצו.

כאשר נגמר לרני הדלק באופנוע השליחויות ואין לו כסף, שאדי, העובד בתחנת הדלק, עוזר לו. רני לא שוכח זאת ומחזיר לו טובה. בין השניים נרקמת ידידות שהיא סמל לסובלנות, התחשבות בזולת ודו-קיום, וכן עדות לאופיו המיוחד של רני.

היה לי הכבוד ליצור את הסרטון הזה לזכרו של רענן ולרקום את מאפייני אישיותו יחדיו לכלל יצירה אחת. אני מרגישה שהתהליך גרם לי להכיר אותו מעט, אפילו שלצערי זה לא יקרה לעולם.

למערך שיעור המבוסס על הסרט "הרים וגבעות" לחצו כאן>>