כדור חוזר

לזכרם של יצחק-מנחם (יצחקי) ומלאכי רוזנפלד

יצחק-מנחם (יצחקי) רוזנפלד בנם הבכור של שרה ואליעזר, נולד ב-9 במרץ 1980 במעלות. הוא נקרא על שם דודו יצחק רוזנפלד, אח של אביו שנהרג בעת שירותו הצבאי.
 

הוריו של יצחקי, בעל תזמורת חסידית ועובדת סוציאלית, היו מראשוני המתיישבים בכוכב השחר, יישוב קהילתי באזור בנימין, ממערב לבקעת הירדן. כשהיה יצחקי בן חצי שנה, עברו להתגורר במקום. נפשו של יצחקי, שהיה בין התינוקות הראשונים ביישוב, נקשרה במקום מהרגע הראשון. הוא אהב את האדמה, את השבילים ואת האנשים, וכמי שגדל וטופח בחממה עוטפת ואוהבת, ידע להחזיר אהבה רבה לכל הבריות שפגש. לימים כתב בקורות החיים שלו לקורס טייס: "גם ביישוב וגם בין האנשים והחברים אני מקובל ונאהב ונמצא במקום טוב בחברה ובין הסובבים אותי."
 

יצחקי אהב מאוד ספורט, ובעיקר כדורסל. תחביבו העיקרי היה מכונאות. אהובים עליו במיוחד היו הג'יפים. מגיל צעיר הקדיש זמן רב לעיסוק בכלי רכב מסוגים שונים, חדשים וישנים, והיה מנוי על כתבי עת בנושא. נוסף על זאת, ניחן יצחקי בידי זהב וביכולת ציור נפלאה והיה בעל אוסף גדול של ציורי מכוניות, שאותן תכנן לבנות בעתיד. זמן רב השקיע בתכנון רכב מסוג "באגי", שלבסוף בנה עם חברו ובו נסעו השניים רבות.

עם כישרונותיו הרבים נמנה גם קולו הנפלא, והוא הספיק להקליט עם אביו שיר, שלימים הושמע במצעדי זמירות החסידים.
 

יצחקי התגייס לצה"ל באמצע חודש מרץ 1999 וסיים את קורס הטיס של חיל האוויר בהצטיינות. הוא אהב מאוד את החבר'ה בטייסת, ואלה הכירו בו כחבר אוהב ומכבד בריות; במשך כל תקופת הקורס זכה לציונים גבוהים במבחני ההערכה החברתית.
 

בשנת 2002, בזמן שירותו בחיל האוויר, נהרג בתאונת דרכים שאירעה בנחל צאלים.


 

יצחקי רוזנפלד ז"ל

מלאכי רוזנפלד

מלאכי רוזנפלד נולד ב-31 באוקטובר 1989, בן לשרה ואליעזר רוזנפלד. למלאכי שמונה אחים, ובהם יצחקי, שנהרג לפניו. ב-29 ביוני 2015 מלאכי בן ה-25 ושלושה מחבריו - כולם שחקנים בקבוצת הכדורסל של היישוב כוכב השחר - עשו את דרכם הביתה ממשחק שהשתתפו בו.

מלאכי ישב ברכב ליד חברו, חננאל כהן, וצרור יריות נורה לעברם ממכונית חולפת. מלאכי, שהיה קרוב יותר לרכב היורה, נפגע אנושות ופונה לבית החולים שערי צדק בירושלים. למחרת נקבע מותו בבית החולים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין ביישוב שבו התגורר, כוכב השחר.
 

מלאכי רוזנפלד ז"ל

דברים מתוך מכתבם של שרה ואליעזר רוזנפלד על מלאכי:

"מלאכי שלנו נולד לפני כ-27 שנים. כבר בחדר הלידה הבנו שמדובר בנשמה מיוחדת. אור גדול היה בחדר וקול דממה דקה. נולדו לנו תשעה ילדים ו-12 נכדים. זו היתה הפעם היחידה שפגשנו תופעה כזו.

מלאכי קיבל מתנות רבות משמים. אחת מהן היתה מתנת הבינה. בינת השכל ובינת הלב. הוא היה בור סוד שאינו מאבד טיפה. כל דבר שלמד, קרא, שמע — נחרט במוחו לעולמים. החל בלימוד מעמיק והשכלה רחבה וכלה בפרטי טריוויה קטנים ומצחיקים כמו ממוצעי שערים בליגה, שמות ערי בירה, צפיפות אוכלוסין במדינות ועוד. מגיל צעיר מאוד סקרנו אותו מספרים ומתמטיקה בכלל. הוא כפל מספרים בני שלוש וארבע ספרות במהירויות שיא מאז היותו ילד בגן. מלאכי הצליח בלימודיו מעל הממוצע בכל אשר פנה, והיה לשם דבר בעניין זה. הוא סיים תואר ראשון בתוכנית למצטיינים באוניברסיטה העברית והתקבל לעבודה בחברה לייעוץ אסטרטגי מובילה בתחום. כל מי שחצה את שביל חייו ידע שמצופה לו עתיד מזהיר.

מלאכי נהנה מאוד מרכישת ידע והשכלה. ואולם לא פחות ואולי אפילו יותר, נהנה מחיבור עם אנשים. האנושות בכללותה העסיקה אותו. הוא חשב הרבה על חיבורים בין האנשים השונים במדינת ישראל, וברור לנו שגם בתחום הזה היה משקיע מזמנו, ממרצו ומשכלו לטובת קרבה בין בני האדם באשר הם".

יצחקי ז"ל והדס רוזנפלד

הדס אלקיים רוזנפלד, אחותם של יצחקי ומלאכי רוזנפלד ז"ל, מספרת על האובדן הכפול, על הגעגוע לשני אחיה ועל אהבתם העזה למכבי תל אביב, אהבה אשר דבקה במסורת המשפחתית, עד הסוף המר.

רעות בורץ, יוצרת הסרט "כדור חוזר", מספרת:
 

כשהגעתי לנחם את חברתי הדס אלקיים, אחותם של יצחקי ומלאכי רוזנפלד ז"ל, לאחר שמלאכי נהרג, שמעתי ממנה סיפורים על משפחה אמיצה, מלאה בכוח, באהבה ובחברות. ההיכרות שלי עם הדס הפכה את העבודה על הסרט לאישית יותר, אך גם מורכבת ומאתגרת יותר. רציתי לשמר את הזיכרון של מלאכי ויצחקי ואת החברות בינם ובין הדס, ולא לחטוא לאנשים המדהימים שהם היו ולאישיות המדהימה של הדס.

טקסט הכדורסל שכתבה הדס חיבר מבחינתי את כל הנקודות. בטקסט מתוארת החברות בין האחים ואת הכדורסל כמוטיב מרכזי אצלם בבית, שהתחיל ביצחקי המשיך להדס ועבר הלאה למלאכי. גם לאחר מותו של יצחקי, האהבה לכדורסל אינה שוככת וממשיכה הלאה כמורשת, למלאכי, שבתורו מעביר אותה הלאה לאחים ולאחיינים הקטנים.

בחרתי לקחת את הטקסט העוצמתי של הדס, להוציא ממנו משפטי מפתח וסביבם לבנות את הסרט. הסרט, המחולק לשלושה חלקים, מביא את סיפורם של שלושת האחים - יצחקי, הדס ומלאכי - בשלוש מערכות המתחילות בילדות המשותפת ומסתיימות במשחק חלומי של הדס הבוגרת עם אחיה, שבסופו היא נותרת לבדה.

את כל הסרט אנחנו חווים דרך העיניים של הדס, בליווי ווייס אובר ואנימציה. האנימציה אינה מתארת במדויק את הטקסט והיא נותנת לו פרשנות ויזואלית אחרת. עם זאת, היא נשארת נאמנה למציאות ולהווי המשפחתי. בחרתי לעצב את הדמויות בסגנון תמים ולהשתמש בצבעים רכים ופסטליים לרקעים כדי להעניק לסרט תחושה של זיכרון ילדות. מוטיב הכדורסל משמש מסגרת שלתוכה יצקתי רגעים קטנים של דינמיקה בין האחים: הבעות פנים ומחוות קטנות שמעבירים רגש.

הסרט מייצר רגעים שאמנם לא התרחשו במציאות, אבל הם ממחישים את האהבה, את החברות האמיצה ואת הקשר המיוחד בין בני משפחת רוזנפלד. הייתה לי זכות אמיתית לעבד את הטקסט החזק של הדס על אחיה האהובים לסרט רצוף בזיכרונות, ברגעים קטנים ובהרבה אהבה. אני מרגישה שתוך כדי העבודה על הסרט, זכיתי להכיר את יצחקי ואת מלאכי; את האנשים הצעירים והמדהימים שהיו ואת המורשת שהשאירו אחריהם.