שערי גן עדן

לזכרה של אורי אנסבכר

אורי, בת לנאעה ולגדי, אחות לטל, לתמה, לדוד ולשובה, נולדה בשנת 1999 והתגוררה עימם בתקוע. בנעוריה הדריכה בתנועת בני עקיבא, ועם סיום התיכון, התנדבה לשירות לאומי, שבמסגרתו שירתה במרכז לטיפול בנוער בעין יעל שבירושלים. זו הייתה שנת ההתנדבות השנייה שלה, שבה ליוותה וחנכה באופן צמוד נערים ונערות עם מוגבלויות והייתה לגורם דומיננטי ואהוב בקרב הנוער שעימו עבדה ובקרב הממונים עליה.

איתן, מנהל המרכז, סיפר עליה: "הייתה לה דרישת אמת נוקבת מאוד, וכשהרגישה שדברים נעשים בזיוף, אפילו זיוף קטן, היא לא הייתה מוכנה להשלים עם זה. היא כל הזמן דרשה מאיתנו לבחון אם מה שאנחנו אומרים הוא נכון ומדויק, ואם לא היה, היא לא הייתה עושה את זה. לעומת זאת, אם השתכנעה שהדבר נכון, הייתה מוכנה לכל מאמץ כדי לעשות אותו. כאן בא לידי ביטוי הצד האחר שלה: האמונה כי אין דבר העומד בפני הרצון. אם היא האמינה במשהו, לא היה קושי שלא הייתה יכולה לעמוד בו". 

בג' באדר א' תשע"ט, 7 בפברואר 2019, יצאה אורי מהמרכז אל היער הסמוך. כשעתיים לאחר מכן משפחתה דיווחה על היעלמותה, וכעבור שמונה שעות נמצאה גופתה. אורי, שהלכה להתבודד בטבע שכה אהבה, נרצחה באכזריות בידי מחבל. בת 19 הייתה במותה.

את השלושים להירצחה של אורי בחרה המשפחה לציין בעין יעל.

אורי נהגה לכתוב שירים במחברת שנשאה עימה. במחברתה נמצא שיר שכתבה:

שהייה ביער / אורי אנסבכר

להיות בתוך הרוגע

השמש מעליי מנשקת

האדמה תחתיי מחזיקה

המים מתערסלים בתוכי

והאוויר מאפשר לעצום עיניים

ולנשום.

ללכת יחפה, חשופה

לתת לאבנים לדקור

להתחכך.

לעטוף אותן בכף רגלי

כמו מהמורות היומיום

לנכס אותן אליי בחמלה

להסתכל על אורן שמושיט יד

לאורן שעל ידו

שמושיט יד לעוד אורן

שמושיט יד לעוד אורן

ולצחוק בקול

להביט בשמיים - לחפש את אלוהים

להסתכל קרוב קרוב אליי

ולמצוא אותו

להניח לאלפי העלעלים

להוריק בעיניי

למרק את חלונות נשמתי

לשמוע ציפור מצייצת

ולצייץ לה בחזרה

טוב תודה ומה שלומך?

ולהסכים לחכות לתשובה

לתת לראש לשאול ולשאול ולשאול

לברר ולהסתקרן

לתת ללב מנוחה,

מגיע לו.

דבר היוצרים יוני שלמון ודור בושרי: 

הגישה הכללית של הפרויקט הייתה להבליט את סיפור החיים של הנופלים, ולא להתמקד במוות עצמו, אך במקרה של אורי אנסבכר, היה קשה מאוד להתעלם מכך. בהתחלה היה חשש לגעת בסיפורה כיוון שהפצע עדיין טרי. עם זאת, רוחה של אורי ואוסף של נסיבות מקריות אישש לבסוף את ההרגשה שזוהי הבחירה הנכונה. כשעוסקים במקרה טעון כל כך, מתלווה לכך חשש גדול שמקורו ברצון לשמר את דמותה של אורי כאדם אמיתי. עם זאת, הסיפור עוסק במתח בין החיים ובין אידיאל מופשט, ולכן הרגשנו שיש פה בבחינת אישור לקחת חופש אמנותי עם הדמויות וגם להודות בכך שתמיד יהיה פער בין דמות האנימציה לאדם שעליו היא מבוססת, גם בסיפור אישי.

כישרון הכתיבה של אורי התבטא במגוון טקסטים, שחלקם אף עובדו והופקו כשירים. תוך כדי תהליך התחקיר לסרט, היה ברור שנשלב בין השניים. לאחר כתיבת התסריט, האזנו לשיר "שהייה ביער”, ולהפתעתנו גילינו שחלקים רבים מתאימים לרעיונות שבסרט, וכך הבאנו לידי ביטוי את קולה ואת עולמה האישי. בסרט ביצעה את השיר הזמרת אפרת אפטר, שגם מדבבת את קולה של אורי.

איננו יודעים בדיוק מה הרגישה אורי כשצעדה לתוך גן עדן שלה: האם מבחינתה זה היה גן עדן אישי או כלל-אנושי? האם מבחינתה זה היה דמיון או מציאות? אבל כשתרגמנו את הסיפור לסרט, הורגש כיצד המתח הזה מתבטא בהרבה היבטים בדמותה של אורי: תום ואור מול חושך ואלימות, דת ושמרנות מול חופש ואינדיבידואליזם, דור חדש מול דור קודם. השתמשנו ביכולת של אורי לסלול את דרכה בין כל העולמות ולבטא זאת בעיקר בקשר בינה ובין נעאה, אימה. לכן גם גן עדן תמיד מתייחס לעולם האמיתי ולא מוחק אותו. עיצוב גן עדן הוא שכבה עם שקיפות על גבי מציאות נטולת צבעים. גן עדן אינו פנטזיה, אלא פרשנות ונקודת מבט חיה.